מתי לפנות לטיפול?
רובנו מתמודדים במהלך החיים עם משברים, מצבים רגשיים מאתגרים וקשיים בתפקוד היומיומי ותוהים האם ומתי לפנות לטיפול. לרוב, אנו מנסים להתמודד בדרכים ובכלים המוכרים לנו ומהססים לפנות לטיפול בגלל סיבות כמו בושה, תחושת כישלון, אשמה או קושי כלכלי. ההימנעות מטיפול נובעת, בין היתר, מהסטיגמה ההיסטורית הקושרת טיפול פסיכולוגי ל"שגעון" או ל"אובדן השפיות" . לחילופין, פנייה לטיפול נתפשת לעיתים כ"חולשה", "קושי להתמודד עם המציאות" או "אי עמידה בציפיות" . אך המאמץ שאנו משקיעים כדי להסתיר את המאבק הפנימי, גובה מחיר יקר של אובדן החופש לחיות את החיים להם אנו ראויים. ההכרה בכך מעודדת אותנו לפנות לקבלת טיפול על מנת ליצור למען עצמנו מקום ללא שיפוטיות, מרחב המאפשר בהירות, תמיכה ברגעי קושי ויצירת שינוי משמעותי. במקרים מסוימים טיפול יכול להוות חבל הצלה של ממש וליצור תפנית משנה חיים.
הצורך בטיפול עולה כאשר מתעוררים קשיים הנוגעים בתחומי הרגש, החשיבה וההתנהגות:
מצוקה רגשית או נפשית הבאה לידי ביטוי בתסמינים של עצב מתמשך, דיכאון, חרדה, ייאוש, לחץ והצפה רגשית. לקושי הנפשי נלווים סימפטומים כמו העדר מוטיבציה או חשק, חוסר תאבון, אובדן ערך עצמי, הפרעות שינה, מחשבות אובדניות ולעיתים קיימים גם ביטויים פיזיים.
קשיים תפקודיים ובינאישיים נובעים בחלק מהמקרים ממצוקה נפשית מתמשכת או דפוסי חשיבה לא יעילים. אלה באים לידי ביטוי בקשיים בתפקוד היומיומי בעבודה ו/או במערכות יחסים (חוסר התמדה ועקביות, הסתגרות ובידוד חברתי ).
אירועי משבר כמו מחלה, אובדן, מעברים, טראומה , גירושים או פיטורים מהווים נקודת שבר ברצף החיים ודורשים גיוס של משאבים נפשיים על מנת להתמודד.
דפוסי התנהגות הרסניים כמו התפרצויות זעם, הצפה רגשית בלתי נשלטת, תגובות אימפולסיביות, הימנעות,
התמכרויות ו/ או שימוש בחומרים ממכרים.
דפוסי חשיבה לא יעילים כמו אשמה או אובדן ערך עצמי עלולים לעוות את תפישת המציאות ואת האופן שבו אנו מפרשים אירועים בחיינו. מחשבות טורדניות או התנהגות כפייתית מצביעות על חרדה הנמצאת בבסיסן.
רצון לחולל שינוי בחיים מביא אתו לעיתים רבות חששות וחוסר ודאות .טיפול מהווה רגע של עצירה בחיים, זמן של הקשבה פנימית ומפגש של הנפש עם עצמה.
הטיפולים הפסיכולוגים והנפשיים עברו התפתחות עצומה בשנים האחרונות והם מאפשרים היום התאמה מדויקת יותר לצרכים האישיים והייחודיים של כל אדם הזקוק להם. ברוח התקופה של העידן הפוסטמודרני בו הטיפול התרופתי הוא מידי וזמין , מתקיים גם הצורך במענה מהיר למצוקה נפשית.
הצעד הראשון לקבלת מענה זה הוא הכרה בקושי ונכונות לקבל עזרה וזהו צעד שכרוכה בו מידה מסוימת של אומץ לב. אך ברגע שהכרה זו מתרחשת, נוצרת תקווה ובריאה של מקום חדש שבו אפשר להרגיע את הכאב והסבל.
ח. קפלן
